ה 1 בספטמבר כבר מעבר לפינה, ועבור אימהות ותינוקות רבים זהו תאריך מפחיד ומרגש כאחד - היום הראשון בחייהם במשפחתון או בגן. תחילתו של פרק חדש!

לקראת הכניסה למסגרת מתעוררות שאלות וחרדות רבות.
בתחום השינה, החשש העיקרי של מרבית האימהות בקבוצה שלנו הוא שהתינוק יתקשה להירדם בהיעדרן, בעיקר אם הן מיניקות, או תומכות בתהליך ההירדמות בדרכים אחרות (מגע, תנועה, וכדומה).
חשש זה מוביל אימהות רבות למסקנה כי מוטלת עליהן המשימה להכין את התינוק לתנאים החדשים שיהיו לו בגן – כלומר ללמד אותו מבעוד מועד כיצד להירדם בלי ציצי, בלי ידיים, בלי עזרה, בלי אמא... לעיתים תהיה זו הגננת או המטפלת שתמליץ להורים להכין את הילד לגן בצורה זו.

אבל... האם הדרך הנכונה להכין תינוק לקשיים שצפויים לו מחוץ לבית, היא ע"י הבאת הקושי הביתה? נכון. בגן אמא לא תהיה זמינה, ואיתה גם הציצי... האם הדבר הנכון יהיה לחסוך ממנו את הדברים הטובים האלה גם בבית?

אני מאמינה שההיפך הוא הנכון. אם תינוק נדרש לוותר על הדברים שעושים לו נעים וטוב, להתמודד עם פרידה ממושכת מהוריו, להתגבר על הקושי ולדחות את הסיפוק, הרי שבבית הוא צריך לקבל מנה כפולה ומכופלת של חום וקרבה וציצי ואמא... 

אז מה יעזור לתינוקות שלנו להתמודד עם השינוי המתקרב?

1. בחירת מסגרת מתאימה
בחרו מטפלת שגישתה החינוכית דומה לשלכם. שאלו אותה כיצד היא מתכוונת להתמודד עם בכי, קושי בהירדמות, קושי בפרידה, בעיות התנהגות, וכדומה. 
בחרו מסגרת המתאימה לגיל התינוק. אם הוא צעיר מאוד רצוי שהטיפול יהיה צמוד ואישי. ככל שהתינוק עצמאי יותר מהבחינה המוטורית כך יחס המטפלות-ילדים יכול לרדת, אך אין בכך הכרח. אם יש אפשרות - יחס אישי הוא תמיד עדיף.
כשזה מגיע לשינה - אם התינוק שלכם צעיר מאוד, הצורך במגע ובידיים יהיה קריטי ולכן אל תתפשרו. מצאו מטפלת שמבינה צורך זה ומבינה שזה לא יהיה כך לעד, שהוא יגדל וזה ישתנה תוך חודשים ספורים.

2. הרחבת השבט
אימהות רבות חוות את הכניסה לגן כאל סוג של חוויית "נטישה". אבל זה לא חייב להיות כך. תינוקות אומנם זקוקים לקרבה הדוקה לאימם, אבל חשוב לזכור כי באופן אידיאלי תינוק ואימו אמורים להשתייך לקהילה חברתית, ל"שבט". זוהי הציפייה הביולוגית שלנו - להשתייך! 
הדמות ההיקשרותית הראשונית והעיקרית של התינוק היא אימו. אבל לאט ובהדרגה הוא יתחיל להתעניין גם בסביבתו, ודרך אינטראקציות בטוחות עם הסביבה הוא ילמד כי ניתן לבטוח גם בדמויות נוספות. הרחבת מעגלי ההיקשרות לאנשים נוספים תחזק אצל התינוק את הביטחון בעולם – זה לא רק אני ואמא נגד כולם! העולם מלא באנשים שאוהבים אותי ודואגים לי, אנשים שאני יכול לסמוך עליהם. זוהי תחושה נהדרת עבור תינוק ופעוט מתפתחים.
הגן והמטפלת החדשה בהחלט יכולים להוות חלק מהשבט המורחב שלכם, ולתרום רבות להתפתחות עולמו הרגשי של הילד. כדי שהילד שלכם יוכל לבטוח ב, ולסמוך על המטפלת החדשה, הוא צריך לראות שאתם סומכים עליה!
בקשו מהגננת שתאפשר לכם לבלות בגן ביחד עם הילד. שוחחו עימה, צחקו איתה, שבו לידה, בקשו ממנה עזרה. אפשרו לילד להתרחק מכם כדי לחקור את הסביבה החדשה ולחזור אליכם כאוות נפשו. אם אתם תשדרו נינוחות ואמון בגן ובצוות – זה ישפיע לטובה גם על הילד.

3. תהליך הדרגתי
אפשרו לתהליך ההיקשרות וההסתגלות את הזמן הראוי לו. 
במרבית המקומות מקובל להישאר עם הילד בימים הראשונים לפרק זמן קצר ולא להשאירו לבד כלל. בהדרגה תתבקשו להשאירו לבד בגן לפרקי זמן הולכים וגדלים. כדאי לעשות זאת תוך הקשבה לילד הספציפי שלכם ואם נראה לכם שהקצב שמוכתב ע"י הגן אינו מתאים לו, דברו עם הגננת על הדרכים הנכונות להתאים עבורו את התהליך. 
התחילו בנוכחות מלאה שלכם והדגימו קשר קרוב וחיובי עם המטפלת (כמפורט בסעיף הקודם). 
כשהתינוק מתחיל להראות סימני ביטחון אפשר ליזום התרחקות קצרה בתחומי הגן (אני הולכת רגע לעשות פיפי... אני הולך להביא לך את בקבוק המים מהמטבח...) ולחזור במהרה. 
בהמשך התהליך תרצו להשאיר את הילד לבד ולצאת מהגן לפרק זמן קצר. הישארו במרחק שיאפשר לכם לחזור במהירות ובקשו מהגננת שתקרא לכם אם היא מרגישה שהילד מתקשה וזקוק לכם. זמינות מהירה שלכם בתקופת ההסתגלות תגביר את תחושת הביטחון שלו במקום החדש.
לפני שהתינוק נשאר לישון בגן בפעם הראשונה כדאי לאפשר לו הצצה לאופן בו הילדים האחרים הולכים לישון. הוציאו אותו לפני שנת הצהריים, אבל ודאו שהוא מספיק לראות מספר פעמים את ההכנות הנעשות בגן לקראת השינה (איסוף הצעצועים, פרישת מזרנים, סגירת תריסים, מוזיקה...) זה יקל עליו מאוד כשיגיע הרגע ויצטרך להצטרף אליהם. עוד על כך בסעיף הבא.

4. חיקוי וצורך בהשתייכות
בני האדם הם יצורים חברתיים מלידה. אנחנו מונעים מהרצון להשתייך ולהיות חלק מהחברה סביבנו. החיקוי הוא אחד מכלי הלמידה היעילים ביותר, וככל שהתינוק בוגר יותר כך הוא יהיה מודע יותר לאופן בו מקובל להתנהג בסביבתו והוא ישאף להתנהל באופן דומה. היכולת לזהות ולזכור רצף של פעולות, ביחד עם התפתחות היכולת הורבלית, מאפשרות לתינוק לעשות בגן דברים שהוא לא עושה בבית. אם כל הילדים נשכבים על המזרנים ושמים ראש – גם אני אעשה זאת. גם אם בבית זה מעולם לא קרה.
אה, ואל תצפו שזה יקרה גם בבית ;-) בגן עושים דבר אחד. בבית לעומת זאת, מצפים לתנאים יותר מפנקים!

5. לדעת להיפרד
כל עוד אין היקשרות לצוות והם בגדר "זרים" - אל תשאירו את הילד ותלכו. כשתרגישו שיש חיבור ראשוני, אחרי תהליך הדרגתי כפי שתיארתי בסעיף 3 - תוכלו להיפרד מהילד ולהשאירו עם הצוות. גם אם הוא מאוד אוהב את המקום החדש, סביר שהוא יעצב שאתם הולכים וזה יכול להיות קשה גם לנו.
זה מאוד מפתה לחמוק החוצה כשהתינוק עסוק בענייניו. אך אל תעשו זאת! זו תהיה הפרת אמון חמורה והוא עלול להמנע מלשחק כ"כ יפה בפעם הבאה שתבואו לגן, מחשש שמא שוב תיעלמו לו ללא התראה. 
הקפידו תמיד להכין את הילד ולומר לו שעוד מעט תלכו, ושתחזרו בקרוב. ודאו שהילד לא נשאר ”תלוי באוויר“ - עיזרו לו ליצור את החיבור עם הצוות לפני שאתם עוזבים. כשתרגישו שהוא נמצא במקום טוב ובטוח - עשו זאת קצר ולעניין. בלי ביי ולהישאר במקום... זה מבלבל ויכול להקשות על הילד. 
אימרו כי הגיע הזמן שלכם ללכת, הביעו ביטחון בכך שיהיה להם יום נפלא ומהנה (והאמינו בכך!), הזכירו להם כי תחזרו בקרוב, והביעו אמון בגננת - 'הנה יוכבד פה לעזור לך להיפרד מאמא' (יש עוד גננות בשם יוכבד בכלל?) .
אני מזכירה כי שלב זה רצוי שיעשה רק לאחר שכבר נוצרה היקשרות כלשהי בין הילד לדמות המטפלת החדשה, ולאחר שנוצר ביניהם חיבור גם כעת, לפני שאתם עוזבים.
אם את מניקה רצוי להניק בבית ולא בגן כי זה יכול להקשות על הפרידה. אבל אם זה מרגיש לך נכון ועוזר לילד - עשי מה שנכון לכם. בזמן האיסוף מהגן מומלץ מאוד להקדים מעט, ולהניק אותו בגן לפני היציאה הביתה. זה מחזק גם את הלב המתגעגע, וגם את מערכת החיסון :-) כי את מייצרת נוגדנים לחיידקים שבסביבה אליה את נחשפת.

6. השלמת זמן אמא
התינוק שלך התאפק והתאפק כל היום, והנה סוף סוף התאחדתם שוב. זה אך טבעי כי הוא יזדקק ביתר שאת להשלים את הזמן האבוד איתך. יתכן והוא ירצה להיות צמוד אליך כל אחה"צ, יתכן וירצה לינוק בתדירות גבוהה, יתכן וירצה לוודא כל שעה בלילה שאת עדיין שם... על אף הקושי, קבלי זאת באהבה – הוא מתמודד כעת עם המון אתגרים!  עם הזמן הדברים ילכו וישתפרו. 
בינתיים לכי גם את לישון מוקדם כדי לאגור כוחות, וגייסי עזרה ככל שניתן מבן/ת הזוג, המשפחה המורחבת, ואם צריך ומתאפשר אז גם עזרה בתשלום עשויה להיות פתרון זמני מתאים.
התינוק יפתח בהדרגה יחסי אמון וקרבה עם המטפלות החדשות. הן ימצאו את הדרך לעזור לו ולהרגיע אותו, וגם הוא ילמד בהדרגה לסמוך עליהן, לקבל את כללי הגן ואת מה שהגננת מסוגלת לתת. זו סוג של פשרה כמובן, כי אין ולא תהיה כמו אמא. אבל חשוב לזכור כי הילד שלכם לא מצפה מהגננת שתספק לו את היחס לו הוא מצפה מאמא. והוא בודאי לא צריך שהבית יתנהל כמו הגן ושאמא תיתן את אותו היחס כמו הגננת. אמא זה אמא, ולכך אין תחליף - בשום גיל...

רוצים ללמוד עוד על כניסה למסגרת בדרך קשובה המתאימה לילדכם? מוזמנים לצפות בוובינר שקיימתי בנושא, ובו אני מדברת על הסתגלות, פרידה, איסוף, שינה, התמודדות עם בכי, ועוד...

בברכת הסתגלות רכה וסבלנית!
שירלי